אורח החיים במהלך היום (Dina charya), הלילה (Nisha charya) ועל פי עונות השנה (Rtu charya) תופס מקום חשוב באיורוודה לצורך מניעת מחלות, שיפור הבריאות וכמובן כחלק מטיפול.

 בספרות הוודית הקלאסית מחלקים את השנה ל- 6 עונות. חלוקה זו מפורטת יותר ביחס לחלוקה המקובלת במערב לפיה מוגדרות ארבע עונות ובימנו אף הן משנות את אופיין בשל שינויים אקלימיים.
למרות זאת, עונת החורף היא העונה הקרה יותר מבין העונות. לחורף הישראלי אופי מיוחד המתבטא בכך שלמרות שלעיתים יורדים גשמים, הם אינם מעניקים לחות רבה לאוויר. ניתן לומר כי החורף הישראלי הנו יבש יחסית ומלווה ברוחות קרות. זוהי העונה שבה ה- ואטה Vata עולה (ההסבר למושג זה יופיע בהמשך)– בגלל הקור, היובש והרוחות הנושבות.

כמה הסברים על איורוודה ומושגיה הבסיסיים:
על פי האיורוודה  היקום מחולק לחמישה יסודות בסיסיים (הנקראים פאנצ'ה מהבוטס או בסנסקריט: Pancha Mahabutas פאנצ'ה – חמישה, מהבוטס – יסודות) המרכיבים כל דבר וכל יצור חי בעולמנו. היסודות הם: חלל, אוויר, אש, מים ואדמה. בכולנו קיימים כל חמשת היסודות  אך עם דומיננטיות שונה לכל אחד מהם. על פי השוני הזה חלקו את בני האדם לשלושה אבות טיפוס עיקריים לפי חלוקה על פי רעיון הנקרא שלושת הדושות.

מהי דושה?
בסנסקריט המילה דושה(Dosha) מוסברת כ- "מה שנוטה לצאת מאיזון". הכוונה היא לתכונות מסוימות בטבע המולד של בני האדם שנקבעות אצל כל אחד מאתנו עוד בתקופת היותנו עוברים. לכל אדם ישנו הטבע המולד שלו והוא הטבעי והנכון לו. אין דושה יותר או פחות טובה.. לכל אחד מאתנו יש את כל שלוש הדושות אך מה שמבדיל בינינו הוא האיזון ביניהן. ברגע שאנחנו מודעים לסוג הטבע המולד שלנו, אנחנו יכולים לשמור על איזון נכון כדי שלא נפתח פתח לאי סדרים ומחלות בגופנו.

טיפוסי הדושות השונים:
 טיפוס ואטה  Vata : בקרב טיפוס זה האלמנטים של חלל ואוויר הם חזקים יותר והתכונות השליטות הן קור, יובש, קלות, חספוס ותנועה. בחורף הארץ ישראלי הקר והיבש הדושה ואטה נוטה להתגבר. כדי להרגיע ואטה אנחנו צריכים הזנה של מזון יותר שומני, כבד וחם (שהם התכונות ההפוכות לואטה). האגני (אש העיכול) שהינה חזקה יותר בחורף מאפשרת לנו לעכל את המזון הזה ביתר קלות ולהיות מוזנים היטב.
טיפוס פיטה: אצלו יסוד האש הוא דומיננטי יותר ומאופיין ע"י תכונות כמו חום, קלות ושמנוניות.

טיפוס קאפה: יסודות המים והאדמה הם חזקים יותר אצלו ותכונותיו: כובד, שמנוניות וקור. למרות שבחורף קיימת נטייה לאכילת מזונות שומניים וכבדים יותר לא נרצה שקאפה תצטבר יתר על המידה ולכן לא נגזים באכילת מזונות אלו. כולנו יודעים שמילת המפתח היא "במידה הנכונה". לכל אחד יש את המידה הנכונה שלו ונדמה לי שגם כל אחד מבין בעצמו אם הוא מפריז או לא...
ואטה פיטה וקאפה מרכיבות את הטבע המולד הנקרא גם  פרקריטי ( Prakruti ) .
מטפל איורוודי מתחשב במהלך הטיפול בתכונותיהם האישיות של מטופליו כדי להתאים תרופות, צמחי מרפא, תזונה והוראות לאורח חיים.

אגני- אש עיכול ומצבה בחורף

אגני היא אש העיכול. יצור חי מתאפיין בכך שהוא יודע ליצור את חום גופו. באיורוודה מכנים בשם "אגני" את כל אותם סוגי "האש" הקיימים בגוף ואחראים על עיכול, ספיגה, טרנספורמציה של מוצרי מזון, עיבוד של מחשבות, חיזוק מערכת חיסון ועוד. אש העיכול המרכזית שנקראת "ג'אטהאר אגני" היא החשובה והעיקרית. אולם, לכל רקמה יש אש עיכול משלה העוזרת לה לספוג את סוגי המזון המתאימים לה.
אותה אש עיכול,אותו חום פנימי, נמצאת במרכז הגוף, במערכת העיכול והיא מתפשטת אל כל האיברים המרוחקים מהמרכז עד לקצוות דרך כל השכבות אל העור. בחורף, בשל הקור, השכבה החיצונית של הגוף מתכווצת והאש הפנימית אינה יכולה לצאת החוצה. האש חוזרת מכל קצוות הגוף אל המרכז ובכך מגבירה את עוצמתה. על כן בחורף האגני חזקה יותר ואנו יכולים לעכל מזון  כבד ומזין יותר.

טעמים
הטעמים הם נושא חשוב מאד בתכנון הארוחה וניתן להשתמש בהם  כדי לאזן דושה אשר יצאה מאיזון. באיורוודה מבחינים בשישה טעמים והם: מתוק, חמוץ, מלוח, חריף, מר ומכווץ (או עפיץ). לכל טעם תפקיד בתוך הארוחה בין אם להזנה, סיפוק החושים, חיזוק האגני, חיזוק הגוף, סיכה של האיברים, ניקוי, עזרה לעיכול, ניקוי הערוצים ועוד ועוד...
לכל טעם תכונות משלו. למשל, הטעם המתוק הוא כבד, מזין, קר והוא מתאים יותר לטיפוסי פיטה וואטה. הטעם החמוץ הוא מחמם ושמנוני ויעיל יותר לטיפוסי ואטה. הטעם המלוח  הוא כבד, חם ושמנוני וגם הוא יעיל בעיקר לטיפוסי ואטה. שלושת הטעמים האלה מתאימים במיוחד לחורף. מנגד, כדאי לצרוך פחות טעמים כמו מר ומכווץ, וגם בחריף אין להרבות מדי למרות שהוא מחמם (מאחר ובעודף טעם זה עלול לייבש ולהחריף מצבי ואטה), לטיפוסי ואטה רצוי להשתמש מעט בתבלינים חריפים עדינים כמו קינמון, כמון, כורכום, פלפל שחור וכד' (ולא בצ'ילי למשל). 

הנהגת הבריאות בחורף על פי בהאבה פראקאשה(Bhava Prakasha)

בהאבה פראקאשה(Bhava Prakasha) אחד מכותבי הספרות האיורוודית הקלאסית, מציע לאכול בחורף ארוחת בוקר, לעסות את הגוף עם שמן, להיחשף לשמש, לעשות פעילות פיזית, לאכול חיטה, מוצרי מזון עם סוכר קנים, אורז, עדשים שחורים, בשר, קמח, דגנים טריים, שמן שומשום ועוד.
מאחר וזו עונה קרה הרי שמזונות מחממים כמו מרקים ונזידים שמבושלים לאורך זמן הם אידיאליים. כדאי לאכול פחות סלטים קרים וכמובן לשתות משקאות מחממים כמו תה צמחים, חלב חם שבושל עם תבלינים וכד'.

צריכת אלכוהול בחורף
אפילו משקה אלכוהולי קל יכול להיות נחמד מדי פעם משום שהוא מחמם וממריץ. אולם, רצוי לא לצרוך משקה בעל אחוז גבוה של אלכוהול ותמיד אחרי שאכלנו ארוחה כבדה יחסית.
בצ'אראקה סמהיטה בפרק על אלכוהוליזם (פרק 24 צ'יקיטסה סטהנה) נכתב שאלכוהול אשר נלקח בצורה נכונה הפיג את ייסוריו של האל אינדרה אשר התמוטט ואבד את האנרגיה שלו וחלה במחלות בגלל עודף שתיית אלכוהול. כמו כן יש תאור מפורט על איך לשתות אלכוהול בצורה נאותה לדוגמא:
לפני שתיית אלכוהול האדם צריך לטהר את גופו מבחינה פנימית וחיצונית. חיצונית – ע"י רחצה באמבט, לבישת בגדים נקיים וכו' ופנימית – ע"י אכילת דברים שמנוניים, חמים וכו' בהתאם לעונה.
עליו להתבשם, לענוד תכשיטים ואבני חן, להגיש מנחה לאלים, לשתות במקום מאוורר מקושט בפרחים. הוא אמור לשבת או לשכב על מושב נוח ויש להגיש לו את המשקה בגביע זהב, כסף וכו'... יש לעשות לו עיסוי ע"י נשים יפות... ותוך כדי השתייה עליו לאכול מטעמים כמו פירות, עלי סלט ירוקים מומלחים, בשרים צלויים שונים ועופות...
יותר מכך, יש הוראות לכל טיפוס כיצד הוא אמור לשתות אלכוהול לדוגמא: טיפוס ואטה אמור לשתות אלכוהול אחרי שקבל עיסוי עם שמן, אמבט, יזוע ואחרי שאכל מזון שמנוני וחם.
אין זה אומר שבאיורוודה ממליצים לשתות אלכוהול, אך אם כבר שותים כדאי לדעת איך כדי לא לגרום נזק.

המלצות מעשיות
כייף לבשל בחורף מרקים עשירים בירקות שורש שנפוצים בשווקים בעונה זו.
ירקות שורש: סלרי, שורש פטרוזיליה, לא לשכוח את כל סוגי הבצל: הבצל הרגיל, הלבן והסגול ואפשר להוסיף גם בצל ירוק וכרשה, שום, בטטה, תפוח אדמה, גזר, סלק, ארטישוק ירושלמי ועוד...
דגנים:  עדיף דגנים מלאים שהינם מזינים ומכילים סיבים העוזרים לעכל מזון כבד. בעונה זו רצוי להשתמש באורז מלא עגול ואורז מתוק (אפשר להשיג בבתי טבע) העדיפים על פני אורז ארוך המתאים יותר לעונת החמה. (מידע זה מבוסס על התורה המקרוביוטית הקרובה לאיורוודה בתפיסתה).
קטניות: זו העונה לקטניות מאחר והן כבדות לעיכול. טעמן של הקטניות הוא מתוק ומכווץ, האיכות שלהן קרה ויבשה והן מכילות הרבה חלבון.
לטיפוסי ואטה עדיף קטניות יותר קטנות כגון מאש, פולי אזוקי (או אדוקי), שעועית אדומה קטנה, שעועית שחורה קטנה. יש להשרות את הקטניות לפחות ללילה ולבשל לאורך זמן עם תבלינים כמו זרעי שומר, אג'ואן  (זרעי תבלין הודי הדומה לזרעי סלרי), מעט פלפל שחור, ג'ינג'ר (אבקה), מעט מלח, זרעי כמון וחרדל כדי למנוע היווצרות גזים. בעלי מערכת עיכול חזקה יכולים כמובן לאכול גם את הקטניות הגדולות יותר: שעועית לכל גווניה ואפילו פול (למי שלא אלרגי) אך אותם כדאי להשרות אפילו יומיים ולא לשכוח להחליף מים כל 12 שעות.
פירות : עדיף לאכול פרות יבשים שהושרו ובושלו במים. השריה במים סותרת את איכותם המייבשת ומשאירה את האפקט המחמם של פרות אלו וכך אנו מונעים מהואטה להחריף. אפשר להשתמש בתפוחים או אגסים טריים אפויים עם מעט תבלינים מחממים כמו קינמון, ציפורן, פלפל שחור והל .(אפשר אפילו למלא אותם באורז).
בשר : גם בשר ובעיקר מרקי בשר אפשריים בהחלט בעונה זו. מרקי בשר הם מאד מזינים ויכולים בהחלט להתאים לואטה. הבשר עצמו אולי יהיה קשה מדי לעיכול ועל כן יש לבשלו פרק זמן ארוך עד שיהיה רך וקל  לעיכול בתוספת של הרבה ירקות ותבלינים כמובן.
לאלה הדוגלים בהפרדת מזונות (למשל הפרדה בין פחמימות וחלבון מהחי), אפשר ליצור ארוחה של פסטה בחורף אך לא לעיתים קרובות מדי משום שפסטה, איטריות וכד' גורמים לליחות וכפי  שנכתב בתחילה, לא היינו רוצים להגביר מדי גם קאפה.
פטריות:  זמינות מאוד בחורף, אולם אינן מקובלות באיורוודה ויש הרואים בהן מזון מוקצה. אולם, יש לפטריות ערך תזונתי רב, הן מכילות חלבון, הרבה מינרלים כמו אשלגן, נתרן וזרחן ואינן מכילות פחמימות וקלוריות כלל. לפטריות אופי מקרר והן מעלות ואטה. בנוסף הן מכילות הרבה מים ועלולות להעלות קאפה.  במקרוביוטיקה מעדיפים להשתמש בפטריות שיטאקי המכילות פחות נוזלים והערך התזונתי שלהן גבוה.  למרות שרוב הפטריות צצות בחורף לאחר הגשם, עדיף להשתמש בפטריות יבשות אשר יובשו בשמש ומכילות פחות מים ובעלות השפעה פחות מקררת. רצוי גם לבשל את הפטריות היטב. פטריות יבשות כמו שיטאקי אף עוזרות ליבש ליחות מהגוף כך שטיפוסי קאפה יכולים ליהנות מהן ואך עבור טיפוסי ואטה הן רצויות פחות.
(פטריות יבשות רצוי להשרות אפילו ללילה שלם לפני הבישול במים קרים ולפטריות גדולות כמו שיטאקי כדאי להוריד את "הרגל" לפני הבישול כי היא נשארת קשה ללעיסה וקשה לעיכול).
יוגורט:  אפשר לאכול מעט בחורף משום שטעמו חמוץ והוא מעלה אגני ומשפעל את תהליך העיכול. רצוי שהיוגורט יהיה בטמפרטורת החדר ולא קר מהמקרר. יש להשתמש בכמות קטנה לליווי ארוחה צמחונית חמה.
ארוחת הבוקר חשובה מאד בעונה זו ולכן אפשר לאכול דייסות על בסיס חלב (רצוי שהחלב יהיה אורגני ומבושל לאורך זמן עם מעט תבלינים מחממים כמו קינמון, ציפורן, הל, כורכום). אפשר להמתיק את הדייסה עם סילן (דבש תמרים), או ג'אגרי (לתת המופק מקנה סוכר ונמכר בחנויות למזון הודי בגושים) ולהוסיף לה שקדים או אגוזים אם כי לא בכמות גדולה מדי. אפשר להכין את  הדייסה על בסיס מים  בתוספת תבלינים כמו זרעי כמון, כורכום, מעט מלח ופלפל שחור. אני מוסיפה לאחר הבישול מעט גהי או שמן זית ומעט עשבי תיבול קצוצים. כמובן שאפשר לבשל את הדייסה גם עם מעט ירקות או להשתמש בציר מרק מוכן שמכינים מראש, להרתיח אותו ואז להוסיף לאט לאט תוך כדי ערבוב קוואקר, סולת מלאה,פתיתי דוחן, פתיתי אורז יבשים ( נקראים פוהה –אורז מבושל מיובש ודחוס. ניתן להשיג אותו בחנויות לממכר מזון הודי) וכד'. אין להשתמש בכמות גדולה של פתיתי דוחן משום שהם מייבשים ולא מתאימים כל כך לואטה. ניתן להוסיף להם גהי ושקדים .
אצות: אפשר להשתמש בחורף בעיקר באצת קומבו. מספיק לגזור סרט באורך של 10 ס"מ מהאצה, להשרות בכוס מים לכ- 20 דקות, ואח"כ לחתוך לקוביות או לסרטים דקים ולהוסיף לתבשיל. אצות עשירות מאד בויטמינים ומינרלים. אצות קומבו מתאימות לחורף משום  שהן עוזרות מאד בהמסת שומנים ובעיכול, מנקות את המעיים וטובות לבישול עם קטניות משום שהן מונעות היווצרות גזים במעיים. אומרים שהאצות יהיו מזון העתיד שלנו אז כדאי להתחיל להתרגל... (אצות יבשות אפשר לקנות בבתי טבע).
והכי חשוב: התבלין הטוב ביותר לואטה הוא הינג – אסאפואטידה או חלתית בעברית. זהו תבלין המופק משרף של צמח חד שנתי ממשפחת הסוככיים הנקרא בעברית כלך, הוא מחמם ועוזר מאד לעיכול, להעלות אגני ולמנוע הצטברות גזים במערכת העיכול.יש להוסיף  ממנו מעט מאד – לא יותר מקורט לתבשיל. להינג יש ריח מאד לא נעים אך הוא נעלם עם הבישול. אפשר להשיג בחנויות לממכר מוצרים מהודו ומזון מהמזרח, וגם אצל מטפלים איורוודיים.

ואחרי כל כך הרבה דיבורים על אוכל מה עם האוכל עצמו?
בחרתי לתת לכם מתכון למרק אפונה משגע שאני ממליצה מכל הלב. מרק אפונה הוא מאד מזין. האפונה היא מרה ומכווצת בטעמה ובעלת אופי מקרר ועל כן עלולה להעלות ואטה אך לעומת זאת היא מעולה לקאפה ופיטה. ומדוע דווקא בחורף? הבישול הארוך, התבלינים המחממים שמוסיפים ושפע ירקות שורש מאזנים את הפוטנציאל הזה והופכים את המרק למזין ביותר. טיפוסי ואטה יכולים להוסיף לבישול אג'ואן או אפילו זרעי קימל, זרעי כמון, פלפל שחור גרוס טרי, כורכום ומלח. טיפוסי פיטה מאוזנים בחורף יכולים גם כן להשתמש בתבלינים מעט מחממים. מי ש"סובל" מעודף חום גם בחורף יכול להוסיף זרעי כוסברה. לטיפוסי קאפה תבלינים מאד חשובים ומעט יותר חריפות במרק תהיה רק לטובה. המרק הוא סמיך ואפשר להגיש אותו עם קרוטונים של לחם אפויים בתנור בשמן זית ושום או לחליפין עם קוביות קטנות של טופו.

למתכון: מרק אפונה איורוודי.

לרכישת מוצרים איורוודיים של חברת פוקה בהנחה לחצו כאן

יעל פרל בקר
מטפלת בתחום האיורוודה – רפואה הודית
בוגרת מכללת רידמן במגמת איורוודה
טל. 0528-448-161

מקורות:

1. CHARAKA SAMHITA סוטרה סטהנה
2. BHAVA PRAKASHA
3. AYURVEDA - A complete guide / Prof. Gurdip Singh
4. AYURVEDIC AAHAR- the scientific Diet / Prof. Dr. P.H Kulkarni