חיזוק צ'י באמצעות קונג'י-סדרה בת ארבעה מאמרים
חלק שני-הדגשת האפקט  של הקונג'י דרך צורת העיבוד של הדגנים.
מאמרינו הראשון עסק בהצגת הקונג'י-דייסת הבוקר הסינית. שני המאמרים הבאים מכניסים אותנו אל עומק קערת האכילה , אל טכניקות הבישול המתקדמות ואל שלושת הדגנים הראשיים המשמשים להכנת מאכל זה, אז  בואו ונכנס אל עומק הקורה [או הקערה....]:

הפשטות כבסיס
פעמים רבות בעודנו סועדים את ליבנו בקליניקה ניגשים אלינו חברים לעבודה מציצים מעבר לכתף ושואלים:"נו, אז איזה מאכל מיוחד הכנתם היום ?" . הציפייה היא כי מי שעוסק בתזונה יבחר לאכול מזונות מיוחדים ואקזוטיים, אך לא כך הם פני הדברים.

הרופא והסופר[1368-1644 לסה"נ] Li Chan, מתקופת שושלת Ming, הילל בספרו הYi Xue Ru Men{הכניסה לשער הרפואה} את התזונה בעלת הטעמים המתונים, אשר עדיפה לדעתו על שימוש בצמחים מחזקים:
..."השימוש בפורמולות מחזקות מעצים את הYANG , אך גם מוביל לגלי חום בלתי נסבלים. שימוש בצמחים YIN-המזינים ומובילים את הצ'י החם כלפי מטה, יגרום לתחושה טובה אך זמנית של רכות, אולם במשך הזמן הZhong Qi {הצ'י המרכזי} יותש אף יותר{בשל כבדות וקרירות הצמחים}, והדם{XUE} לא ייווצר עוד. על כן חשוב לווסת מזון ומשקה, ולהימנע ממזונות מטוגנים, קלויים, צלויים, מותססים, או בעלי מהות חמה אשר עלולים לייבש את הדם. יש להימנע גם ממזון לא מבושל, פירות וירקות קרים, משום שהם עלולים לפגוע ב PI {SP}. מזונות מתקתקים, מתוני טעם, דקים, המכילים את חמשת הטעמים בצורה קלה, יזינו מיידית את חמשת אברי הzang. תזונה שכזו מחזקת ומתאימה לזקנים ולצעירים"...
תפריט פשוט, טעמים ותזונה מתונים הם הבסיס לטיפול תזונתי מוצלח!
אולם,כדי שהפשוט יהפוך לאפקטיבי יש לדייק. הדיוק בטיפולי התזונה נובע מבחירה נכונה של חומרי הגלם ועיבוד נכון של המזון ההופכים את המאכל לתרופה המתאימה.

הכנת קונג'י מחזק צ'י למתקדמים
בנוסף לדרך הבישול הבסיסית של הקונג'י אשר הוזכרה במאמר הקודם, ישנן דרכי עיבוד נוספות התורמות ליעילות הטיפול:
1. קליית הדגן לפני הבישול– חימום מהיר של הדגנים בתחתית סיר יבש או אפיה של הדגן. טכניקה זו מדגישה את אלמנט האש. תהליך הקלייה מייבש את המזון מנוזלים ומכווץ את המזון, נותן אפקט מחמם, מחזק YANG ומייבש.  קלייה עדינה הופכת את המינרלים שבדגן לזמינים יותר לגוף בשל נטרול החומצה הפיטית המצויה בקליפת הדגן המפריעה לספיגת המינרלים.
קליית דגנים מתאימה לאנשים עייפים בעלי עיכול קר וחלש, ונטייה לצואה רכה. החיסרון בקלייה היא האיכות המעט סטגנטיבית הנוצרת בשל חמצון של חלק מהשומנים הנמצאים בדגן .

2. השחמה – חריכה של הדגנים עד כדי השחרת המעטה החיצוני. זוהי טכניקה קיצונית,יוצרת אפקט מכווץ, מייבש וסופח המתאים למצבים של דליפה ורפיון כמו שלשול קשה על רקע קור וחוסר, מומלץ להשתמש בטכניקה זו בעונת החורף כדי ליצור אפקט מחמם יותר של המאכל.

3.סחיטה דרך בד-טכניקה מדהימה בה מסננים את הקונג'י המוכן מדגן מלא דרך בד כותנה{עדיף בד חיתול}. מתקבלת דייסה בעלת  מרקם קרמי,  מסוננת  משאריות תאית .  טכניקה זו מתאימה לשימוש בהתאוששות מניתוח או מחלה קשה, לאנשים זקנים מאוד, לטיפול במחלות מעיים דלקתיות וכמזון ראשון עבור תינוקות יונקים. היתרון בשיטה זו הינו שימור רוב הרכיבים המזינים המצויים בדגן המלא ללא פגיעה מהסיבים אשר אינם מסיסים ועלולים לגרות ולפגוע במערכת עיכול עדינה. טכניקה נפלאה!

4. השרייה במים לפני בישול-השריית הדגן במים לפני בישול יוצרת אפקט יותר מימי ומקרר- אפקט YIN, טכניקה זו מתאימה לעונות חמות יותר כמו אביב וקיץ, ולמטופלים במצב יותר יאנג- אנשים עצבניים יותר מתוחים, עם סימני חום באבחנת הפנים והגוף.

לאחר שהתוודענו לדרכי העיבוד האפשריות של הדגנים נוכל לעבור למאמר הבא השלישי בסדרה המציג את שלושת הדגנים הראשיים המשמשים להכנת מאכל זה: האחד מחזק, השני נותן לנו קצת מעוצמת הויקינגים והשלישי מכפר על טעויות העבר.

המאמרים בסדרה

מאמר ראשון-הצגת הקונג'י כארוחת בוקר אידאלית ויתרונותיו השונים.

מאמר שני-טכניקות עיבוד הדגנים למצבים שונים.

מאמר שלישי-עקרונות לבחירת הדגן המתאים להכנת הקונג'י.

מאמר רביעי-הכנת מתכוני קונג'י רפואיים משלבים רכיבי מזון נוספים וצמחי מרפא למאכל.

אייל שפרינגר Dip.Ac.CH-מטפל ברפואה סינית עתיקה ובתזונה סינית מקרוביוטית, הרבליסט קליני, ממקימי TEF , מרכז קורס התמחות למטפלים בתזונה סינית-מקרוביוטית למטפלים בקמפוס ברושים, מרצה רב ניסיון במכללות לרפואה משלימה ובהרצאות לקהל הרחב. "> כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

אסף פאיט Dip.Ac-מטפל ברפואה סינית עתיקה ובתזונה סינית מקרוביוטית,ממקימי TEF, מתמחה ברפואה סינית ותזונה סינית לילדים, מלמד במסגרת קורס ללימודי התמחות בתזונה סינית-מקרוביוטית למטפלים, ומעביר הרצאות לקהל הרחב. כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

המאמר פורסם לראשונה באתר סינית- אתר מקצועי למטפלים ברפואה סינית.