היפותירואיד ראשוני(תת פעילות של בלוטת התריס) וטיפול בתזונה לפי הגישה של TEF.
מבוא-תזונת TEF מבוססת במידה רבה על עקרונות התזונה הסינית והתזונה המקרוביוטית. גישות טיפוליות  הקרובות רעיונית זו לזו. העיקרון המרכזי במקרוביוטיקה הינו סיווג התופעות ברמת ה YANG/YIN. התזונה הסינית המהווה אחת מטכניקות הטיפול ברפואה הסינית, מכירה ברעיון ה YANG/YIN כרעיון בסיסי, אולם לצורך האבחנה והטיפול נפוץ  השימוש במודלים מורכבים יותר המבוססים על חמשת השינויים{WU YUN}  ששת האקלימים/שכבות{ LIU QI}  או 12 האיברים .
הטיפול התזונתי  מבוסס על הרעיון כי גוף האדם נימצא בשינוי מתמיד של פירוק ובניה. על ידי תזונה מתאימה ניתן ליצור שינוי הדרגתי בכל הרמות מרמת הצ'י דרך רמת הדם, ועד לרמת האיברים  והקונסטיטוציה-JING  של המטופל.
היפותירואידיזם הינה מחלה בה המטופל מציג תמונה של מחסור בYANG ועודף יחסי בYIN. הסימפטומים הייניים של היפותירואיד כוללים השמנה, חוסר מרץ, חוסר חשק מיני, גויטר- הגדלת בלוטת התריס, פגיעה בצמיחה והתפתחות אצל ילדים, קרטיניזם אצל יילודים, פגיעה בפוריות נשים, תחושת קור, חילוף חומרים איטי, עצירות, אנמיה, ולחץ דם נמוך.
. סקירה מהירה של ספרי נטורופתיה או אתרי אינטרנט העוסקים בהיפותירואיד מגלה אסטרטגיית טיפול המוצגת במונחים של עשה ואל תעשה, כאשר בקטגוריית העשה מסודרים אותם רכיבי מזון העשירים ביוד ובמינרלים נוספים אשר חיוניים לתפקוד הבלוטה, וברשימה האל תעשה מוצגים אותם מזונות גויטרוגניים אשר על פי שמם פוגעים ביכולת הבלוטה לייצר את הורמון הטירוקסין.

המקרוביוטיקה והתזונה הסינית מציעות נקודת מבט שונה המכילה בתוכה את רשימת ההנחיות המקובלות כיום, ומשלבת אותן במסגרת הרחבה יותר של מודל ה  YANG/YIN . המאמר הנוכחי ינסה לאחד את שתי נקודות המבט הללו ולהדגים כיצד הגישה החומרית המבוססת על הרכב המזון משתלבת בתוך התפיסה הרחבה של רפואת המזרח.

היוד ויחסי YANG/YIN
המקרוביוטיקה מגדירה חומרים כYIN או YANG על פי השפעתם על הגוף. רכיבי מזון מחממים יוגדרו כYANG, ורכיבי מזון מקררים כYIN . מזונות YANG מחממים יהיו נוקשים, כבדים עשירים יותר במלחים ומינרלים, חלבון או פחמימות מורכבות, צבעם לרוב יהיה כהה ומקורם קרוב לקרקע או אף מתחת לקרקע{מקביל לצמחים:DANG SHEN, TAI ZI SHEN, REN SHEN,ROU GUI,FU ZI-כולם נושאים חלק מהתכונות המוזכרות ולכולם השפעה כללית מחממת ומחזקת}.
מזונות YIN מקררים יהיו רכים יותר, מימיים , קלים, עניים יחסית במלחים ומינרלים עשירים יותר בויטמינים מסיסים במים ובסוכרים פשוטים, צבעם לרוב יהיה בהיר ומקורם גבוה מעל הקרקע {בהקבלה לצמחים:JU HUA, JIN YIN HUA, SANG YE , DAN ZHU YE,FU XIAO MAI}-כולם נושאים חלק מהתכונות המוזכרות ולכולם השפעה מקררת מרגיעה או מפזרת}.
ליוד תפקיד מפתח בתפקוד בלוטת התריס וייצור ההורמון טירוקסין - צבעו כהה, הוא משתייך ליסודות ההלוגנים הנוטים ליצור גבישים. במגע של העור עימו חשים צריבה. מקורו של היוד באדמה ובמי הים-מקומות נמוכים-והוא נוטה להיות חסר בקרקעות גבוהות {במקרוביוטיקה מזונות המופקים רחוק מפני כדור הארץ נחשבים כבעלי השפעה יינית ומזונות המופקים קרוב אל פני כדור הארץ הינם בעלי השפעה יאנגית}. יוד במריחה חיצונית מעודד החלמת רקמות כמו במצבי חבלות ושטפי דם תת עוריים. לצריכת יוד תפקיד מפתח במניעת התפתחות סרטן שד {סרטן הנחשב YIN במקרוביוטיקה}-כלל התכונות וההשפעות של היוד מציבות אותו כיסוד בעל השפעה מחזקת YANG.

מזונות גויטרוגניים-מרכיבי מזון מסוימים מעכבים את השימוש ביוד בבלוטת התריס וייצור הורמון הבלוטה-טירוקסין-השפעה זו עוזרת להגדיר את מרכיבי המזון הללו כמזונות מקררים או ייניים. בקבוצה זו נכללים מספר מזונות:
ירקות ממשפחת המצליבים - קבוצת צמחים חד או רב שנתיים אשר זכו בשמם בזכות מבנה עלי הכותרת של פרחיהם המזכיר צורת צלב {או את צורת בלוטת התריס בעלת 4 האונות}, מזונות אלו מכילים מספר חומרים הנקראים גויטרוגניים-המפחיתים את יכולת הבלוטה להשתמש ביוד ומכאן להיפר פלזיה של תאי הבלוטה עד ליצירת זפקת-גויטר. בין חומרים אלו נכללים תיוגליקוזידים,פרכלורטים, ותיוציאנטים. בקבוצת המזונות ממשפחת המצליבים נכללים כרוב לסוגיו, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים, חרדל-זרעים ועלים, רוקט, גרגיר נחלים, צנון צנונית ולפת על זרעיהם, קולרבי, צמח המרפא ילקוט הרועים ועוד מספר צמחי בר ישראלים היכולים לשמש למאכל אדם. נקודה מעניינת שיש להאיר היא שבישול מפרק חלק מחומרים אלה ומפחית את השפעתם הגויטרוגנית-וככל שהבישול יסודי יותר כן ייטב. כיום רווחות בציבור גישות המדגישות את שימוש במזון צמחי לא מבושל{RAW} גישות כאלה למעשה מתעלמות מהעובדה שהכרוב או חרדל הבר הממוצע לא מעוניינים שננגוס מעליהם, ולכן טעמם מעט מריר וחריף, הם מכיל חומרים גויטרוגניים שכנראה משמשים כדרך התגוננות של הצמח כנגד אותם המבקשים את נפשו. עמים בעלי תרבות קולינרית רציפה יחסית דוגמת הסינים והיפנים ועוד מספר עממים שאינם נמנים על הגזע האירופאי ושלוחותיו מבינים את הצורך לבשל את מזונם ולו ברמה המינימאלית וזאת כדי להימנע מפגיעה מהחומרים גויטרוגניים שבמשפחת המצליבים, או להבדיל רעלנים אחרים שצמחים נושאים עימם דוגמת הסולנין במשפחת הסולניים, החומצה האוקסאלית שבתרד בעלי הסלק ולוף הבר האהוב על ערביי ארצנו ועל יהדות כורדיסטאן, ועוד מספר מזונות  הדורשים בישול ויכולים להיכלל במאמר ניפרד שיעסוק בבישול-מתי ואיך.
מזונות נוספים בעלי אפקט גויטרוגני הם צנוברים, פיסטוק ,שורש הקסווה{MANIHUT ESCULANTA ממנו מייצרים טפיוקה} אגסים ופולי סויה על מוצריהם- מזונות אלו עונים להגדרה של מזונות לחים או קרים המכבידים על ה SP YANG  ועל ה KID YANG .
אחרון חביב מקרב המזונות הוא הדוחן המכיל חומרים גויטרוגניים במינון נמוך. דגן אשר בתזונה הסינית נחשב כמייבש לחות ומאזן אדמה. לדעת המחבר יש להיזהר עימו דווקא במצבי היפרתירואיד הקשורים בחוסר YIN ואש ריקה.
גורמים תזונתיים נוספים הגורמים להיפותירואיד על רקע חוסר יוד מצביעים על הקשר העמוק בין האדם והסביבה בה הוא חי, דישון קרקעות בחנקות, או מזון המגודל על קרקעות שעברו חקלאות אינטנסיבית גורם אף הוא למחסור ביוד {מזון זה הינו עסיסי, צומח מהר, עשיר בנוזלים ועני במינרלים ועל כן נחשב כ YIN יחסי}. גורם נוסף למחסור ביוד בקרקע הינו כריתת עצים באזורים מיוערים. בשנות ה60 תושבי אזורים מסוימים בברית המועצות החלו לוקים בהיפותירואיד, התברר כי העצים הגבוהים בעלי העלווה הצפופה לכדו רסיסי מים ואבק עשירים ביוד אשר נישאו ברוח מאזורים הקרובים לים אשר  נמצא במרחק אלפי קילומטרים. העלווה הנושרת העשירה את הקרקע באותם איזורים ביוד. עם כריתת העצים , נעלמה המלכודת הטבעית ללכידת יוד מהאוויר ותושבי האזור החלו ללקות בהיפותירואיד.
דוגמאות לגורמים גויטרוגניים ייניים  נוספים הינם תרופות וחומרים כימיים דוגמת הפלואוריד-המוסף למי השתייה ולמשחות השיניים, אסטרוגן, ליתיום, דופמין וחוסמי בטא.
מצבים גופניים העלולים לכלות את היאנג גורמים וקשורים אף הם בהיפותירואיד- פעילות גופנית מאומצת, אקלים קר, הנקה, הריון, גיל מבוגר ,עקה{STREES}, ואנמיה.
גם כמויות עודפות של יוד בתזונה עלולים להביא במטופלים מסוימים לדיכוי הבלוטה משל ל YANG קיצוני היוצר לבסוף את ה YIN.

מקורות ליוד- היוד  נמצא כמינרל באדמה, ונישטף אל ים , על כן שכיחות היוד רבה יותר באזורים נמוכים ומקומות הקרובים אל הים {מהם מפיקים מזון בעל אופי YANG}.
המזונות העשירים ביוד כוללים עלים ירוקים- במיוחד עלי לפת, עלי חרדל, כל האצות אך במיוחד קלפ {KELP}  ודולס {DULSE}, שום, דלורית, מלפפון, אוכמניות, דגי ים ומלח ים אמיתי. חשוב לציין כי חלק מאותם מזונות עשירים ביוד הינם גויטרוגניים.

השימוש באצות-אצות הינן מזון בעל אופי ייני, הן נחשבות מקררות מלחלחות ומרככות התקשויות בגוף. עם היותן מזון ייני, האצות מכילות יוד-מרכיב יאנגי בכמויות גדולות. בישול ממתן את איכותן המקררת ומדגיש את האפקט היאנגי של היוד ושל המינרלים הנוספים אשר הן מכילות. צריכת היוד המומלצת כיום לאדם היא בין 300-150 מיקרו-גרם ליום אותם ניתן להשיג בכמות זעומה של 0.05 גר' אצות . כמות זו מעוררת תמיהה כאשר נוכחים כי תזונה יפנית ממוצעת מכילה כ40,000 מק"ג יוד ליום וכי משפחה יפנית מוציאה לחודש יותר מ50$ על קניית אצות. התשובה נעוצה כנראה בשילוב המנצח בתזונה האסייתית והיפנית בפרט של מזונות גויטרוגניים כדוגמת טופו, מיסו ושאר מוצרי סויה, ירקות ממשפחת המצליבים כדוגמת צנון דייקון {יפני} ואבקת ווסאבי {חזרת}, יחד עם מזונות עשירים במיוחד ביוד כדוגמת אצות דגים ופירות ים. השילוב המנצח בין סוגי מזונות אלו מאפשר איזון בין מרכיבים גויטרוגניים ומרכיבים עשירים ביוד ועוזר ליצור את אחת ממסורות התזונה הבריאות ביותר הידועות כיום המצמצמות סיכוי לסוגי סרטן שונים, ושאר מחלות ניווניות הנפוצות בימינו, ללא פגיעה בבלוטת התריס.
השילוב בין מזונות אלו היוצר איזון ממחיש את הצורך להבין מסורות תזונה עתיקות לעומק ואת הזהירות המתבקשת בייבוא של פריטי מזון בודדים ושילובם בתוך סדר תזונתי שהינו זר להם.

עקרונות כללים של תזונה המתאימה למצבי היפותירואיד
לאור האמור לעיל ננסה לשרטט את התזונה להיפותירואיד ראשוני על פי גישתינו:
בישול-על המזון להיות מבושל ביסודיות, הבישול הופך את המזון ליאנגי יותר ומפחית את כמות החומרים הגויטרוגניים במזון.
רכיבי המזון-דגנים- 60%-50 מהמזון יהיה מבוסס על דגנים מלאים המהווים את החלק היאנגי של המנה, הדגנים היאנגיים הם המומלצים ביותר: כוסמת קלויה- בראש ובראשונה, ובנוסף-שיפון, כוסמין, אורז מתוק, אמרנט וקינואה. יש להשתדל להימנע מתירס וחיטה שהינם בעלי אפקט YIN.
קטניות-יש להעדיף את הקטניות הקטנות והכהות הנחשבות לבעלות ההשפעה היאנגית ביותר. החשובות ביותר הן שעועית האזוקי המייבשת לחות ומחזקת את ה KID YANG, על ידי תמיכה בבלוטת יותרת הכליה. חשוב לצמצם דראסטית סויה ומוצריה דוגמת טופו, טמפה ונאטו המקררים ומחלישים KID YANG-גם אחרי בישול.
ירקות- מהוים כ35% מנפח המזון- ירקות החורף המחזקים את הכליות דוגמת בצל, שום, גזר, גזר לבן, שורש פטרוזיליה ושורש סלרי, בשילוב עם דלועים למיניהם הבונים את האדמה. מומלץ להימנע מירקות ממשפחת המצליבים כולל ירקות שורש ממשפחה זו שהוזכרו בתחילת המאמר. יש לצמצם גם ירקות בעלי אופי ייני שאינם מצליבים דוגמת ירקות סולניים-תפוח אדמה, עגבנייה, חציל וגמבה, וירקות קיץ מקררים דוגמת מלפפון, עלי סלק ומנגולד.
מוצרים מהחי- ניתן ורצוי לאכול כמויות קטנות מידי יום של חלבונים מהחי בצורת דגי ים, עוף, בקר ובמיוחד בשר כבש רצוי אורגני {הנחיה המעוררת פלצות בעולם המקרוביוטיקה ותיאבון בעולם התזונה הסינית}. לאיברים פנימיים השפעה מחממת במיוחד אך יש לצרוך מהם במתינות ובמיוחד בעונות הקרות.
תבלינים-ניתן להשתמש במתינות בתבלינים כאשר הטעם המלוח הינו הראשון במעלה -הטעם המלוח המיוחס לאלמנט המים הינו למעשה טעם מחמם, המדגיש את ציר המים-אש, כפי שהטעם המר המיוחס לאלמנט האש למעשה מקרר ומנקז את האש כלפי מטה. נשתמש במלח ים אטלנטי, אבקת אצת נורי טחונה, גומזיו {תערובת של סומסום ומלח}, משקה יאנו {משקה מחמם מתבלינים וקטניות }, תבלין אומבושי {שזיף כבוש דומה ל WU MEI}, ותבלין שויו-קומבו המבוסס על אצת קומבו אשר המתכון להכנתו יינתן בהמשך.
תבלינים נוספים ניתן לשלב בכמויות קטנות וביניהם נימנים ג'ינג'ר יבש,קינמון, גלנגל {GAO LIANG JIANG}, דפנה,זרעי חילבה, מוסקט, הל, פלפל ופלפל אנגלי.
יש לצמצם את השימוש בפירות למינימום, להעדיף את הפירות מבושלים תוך הימנעות משימוש בפירות שמקורם באקלים טרופי ושטיבעם לרוב הוא קר ולח, או מוצרים טרופיים אחרים דוגמת קפה וקקאו המתישים את YANG הכליות.

סיכום: השימוש בתזונה היאנגית במצבי היפותירואיד מאפשר אספקת יוד החיוני לפעילות הבלוטה בשילוב ויטמינים ומינרלים נוספים אשר לא נדונו במאמר זה דוגמת תירוזין, ויטמין A,D,F,E,{חומצות שומן חיוניות} סלניום ואבץ, התזונה תומכת בפעילות בלוטות הורמונאליות נוספות המשפיעות על מצב היאנג בגוף וקשורות בבלות התריס דוגמת הלבלב ויותרת הכליה. תזונה יאנגית כזו מצמצמת ומפחיתה את הסימפטומים הנלווים להיפותירואיד דוגמת עייפות והשמנה.
הטיפול במטופלים הסובלים מתת פעילות של בלוטת התריס מדגים בצורה יפה את השילוב המוצלח בין שיטת הטיפול המקרוביוטית והתזונה הסינית ומציג דרך  בעלת חן והגיון פנימי המבוססת על הבנת איכות הצ'י שנושא עימו המזון בנוסף להרכבו הכימי. שני המתכונים שנבחרו לסיום המאמר מדגימים שתי דרכים לשימוש באצת קומבו כתבלין- הדרך האחת  נגזרת מהמקרוביוטיקה ומתמקדת בהקניית איכות יאנגית לאצה על ידי שימוש בזמן בישול ארוך ובטעם המלוח-תוך התייחסות לכליות, השימוש בדרך הסינית מדגים את דרך העיבוד של האצה המתאימה לאבחנה מבדלת יותר ספציפית במקרה זה.

מתכון סיני:אצת קומבו לטיפול בהיפותירואיד על רקע LIV QI STG
להשרות 9 גר' קליפת לימון או ליים ו120 גר'  KELP{קומבו}, בקילו חומץ לשבוע. לאכול חתיכת אצה של6-9 גר' פעם ביום ל6-9 יום.

מתכון מקרוביוטי-שיו-קומבו
יש להשתמש ב3 חתיכות אצת קומבו בגודל10 ס"מ מרובע, עם כוס מים אחת  וכף רוטב סויה מסוג שויו. משרים את האצה במים עם הסויה למשך הלילה. מוציאים ממי ההשריה וחותכים לחתיכות של סנטימטר מרובע. מכניסים את כל המרכיבים  לסיר ומביאים לרתיחה. מכסים ומבשלים על להבה נמוכה ל 30-60 דקות או עד שהנוזל מצטמצם. שומרים במקרר ואוכלים עד שלוש חתיכות ליום- השיו קומבו נחשב לתבלין יאנגי ממריץ ומכווץ משתמשים בו בנוסף למצבי היפו תירואיד גם לחיזוק דפנות  כלי דם, לדליות טחורים  ושטפי דם פנימיים.

המאמר פורסם לראשונה בירחון ZENEWS מספר 20.

אייל שפרינגר.DIP.AC,CH
מטפל ברפואה סינית עתיקה ותזונה סינית מקרוביוטית,הרבליסט קליני.
ממקימי TEF, מרצה ומרכז את TEF- הקורס למטפלים בתזונה סינית מקרוביוטית בקמפוס ברושים.
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

נייד-0523904332

עקרונות הטיפול המופיעים במאמר נותנים הצצה לעולם הטיפול באמצעות תזונת TEF, אך אין להסתמך עליהם כמקור מידע שלם לטיפול במצב זה.

מידע נוסף באתר:

חוויה אישית של מטופלת עם תת פעילות בבלוטת התריס.

טיפול בדלקות בדרכי השתן באמצעות תזונה.

מתכון אורז עם קומבו.

מתכוני חורף מחזקים ומחממים.