שבע דרגות האכילה או כיצד אנו בוחרים את מזוננו- על פי המקרוביוטיקה

ג'ורג' אוהסאווה, מאבות המקרוביוטיקה המודרנית נהג לאפיין תופעות שונות בעולם על פי חוק שבעת השלבים של התפתחות. מאמר זה מציג את גישתו לדרכים האפשריות בהן אדם בוחר את מזונו.

הדרך בה אנו אוכלים הינה משל לדרך בה אנו באים במגע עם החיים . תהליך העיכול הינו מקביל לדרך בה גירויים חיצוניים נקלטים על ידינו ומשפיעים עלינו. ישנן דרכים רבות ומגוונות לפיהן אנשים בוחרים את מזונותיהם ואוכלים אותם, כאשר לכל דרך יש את היתרונות והחסרונות האופייניים לה.

1.אכילה מכאנית- אכילה ללא רצון אמיתי או תשוקה למזון מסוים. במקורה זהו סוג תזונה של עובר ברחם אימו אשר אינו בוחר את מזונו אלא סופג מרחם אמו את המזונות הנחוצים לו. אנשים בוגרים האוכלים כך מאופיינים בבחירה מקרית ולא מודעת של מזונותיהם. למשל: מצבים בהם אדם חוזר הביתה וחוטף את הדבר הראשון בו הוא נתקל במקרר. דוגמה נוספת היא אכילה בזמנים קבועים למרות שלא חשים בתחושת רעב. גם אכילה תוך כדי קריאה או צפייה בטלוויזיה הן אכילה מכאנית בה איננו שמים לב למה שאנו אוכלים והאם אנו זקוקים בכלל למזון זה.
2.אכילה לפי החושים- לאחר הלידה חושינו מתחילים להתפתח ונוצרת העדפה לטעמים ריחות מרקמים וצבעים מסוימים. יכולת זו של השימוש בחושים הינה חיונית. בעבר כאשר אנשים אכלו מזון טבעי ופשוט יותר הייתה התאמה בין המשיכה למזון מסוים ותועלת בריאותית שהייתה טמונה בו. בטבע טעם ריח צבע ומרקם מרמזים על המרכיבים החיוניים הקיימים במזון כך שצריכה של מזון מלוח אמורה לספק מינרלים לגוף, מזון מתוק מספק אנרגיה, וכן הלאה.  כיום משיכתנו הטבעית לאותם צבעים מרקמים ריחות וטעמים מנוצלת לרעה על ידי תעשיות המזון המייצרות מזון אשר מושך את החושים אך אינו מספק לגוף את צרכיו ולעיתים אף מכיל חומרים מזיקים הפוגעים בגוף.
3.אכילה רגשית-חברתית- אכילה המשמשת לפורקן של רגשות כגון מתח, עצב , התרגשות או דיכאון. גם אכילה בסיטואציות חברתיות מתאימה להגדרה זו. למשל אכילה באירוע משפחתי בו אוכלים מה שהמארחת מגישה כי לא נעים, או אכילה רומנטית לאור נרות. העובדה המשמעותית בצורות אכילה אלו היא שאנו אוכלים בלי לשים לב למה אנו זקוקים באמת ונותנים לאירועים החיצוניים לבחור בשבילנו את מזוננו.
4. אכילה אינטלקטואלית-  אכילה של אנשים שדווקא רוצים להיות בסדר. אוכלים מאכל זה או אחר בשל המלצות של מחקרים ספרות ואנשי מדע. הנקודה הבעייתית בסוג זה של אכילה הוא שעקרונותיה מבוססים על מדדים סטטיסטיים נוקשים והיא איננה מתאימה לצרכים הפיזיים של כל אדם המשתנים למעשה מיום ליום ומשעה לשעה.
5.אכילה  מתוך אידיאולוגיה חברתית-סביבתית- הייתה נפוצה בעבר בחברות סוציליסטיות וכיום נפוצה בקרב קבוצות כמו שומרי איכות הסביבה . קשורה ברעיון כי לבחירה שלנו במזונות שונים יש השלכה רחבה יותר מאשר השפעה על מצבינו הבריאותי. לפי שיטות אלו עלינו לבחור מזונות אשר צריכתם לא תפגע במצבם הכלכלי של שאר אזרחי המדינה {לפי הגישה הסוציליסטית} או מזונות שייצורם אינו פוגע בסביבה. שיטה זו מעניינת משום שהיא הופכת את אקט האכילה למעשה המתחשב גם בסביבתנו ולא רק מתייחס לטובתנו האישית, אך זוהי גם חולשתה של שיטה זו אשר יכולה למנוע מאדם מזונות להם הוא זקוק בשם תפיסה אידיאולוגית.
6.אכילה אידאולוגית-דתית- קיימת במספר דתות כמו היהדות, האיסלאם, זרמים מסוימים בבודהיזם, דת ההינדו ועוד. מדובר במערכות של היתרים ואיסורים שנקבעו לרוב לפני מאות ואלפי שנים ושלרוב מטרתם הייתה לעודד התקדמות רוחנית של המאמינים. יש לשים לב כי התקופה והאזור שבה הוגדרו חוקים אלו הייתה שונה מתקופתנו והצרכים ואפשרויות התזונה היו שונים באותו זמן .
 בקרב הרבה מהמאמינים בולט הניגוד הקיצוני בין שמירה קפדנית על איסורי הדת הנוגעים למזון אך חוסר תשומת לב משווע לאיכות המזון והשפעתו על חוסן נפשי של המאמין. דוגמאות: במנזרי זן מסוימים נמנעים מבשר בהתאם לעקרונות הבודהיזם, אך תזונת האורז המלא והירקות הוחלפה באורז לבן בסוכר ומזון מעובד. כך נשמרים עקרונות הבודהיזם אך המטרה של התקדמות רוחנית נפגעת. גם ביהדות ישנם מגזרים המקפידים לשמור את חוקי הכשרות אך בשל חוסר תשומת לב מבססים את תזונתם על לחם לבן ריבה ושאר מוצרים מזוקקים אשר אמורים לספק את הדלק לעבודה הרוחנית.
7. אכילה חופשית- אכילה חופשית הינה השאיפה האמיתית של המקרוביוטיקה בנוגע לאכילה. אין כאן הכוונה לאכול מכל הבא ליד, אלא להרגיש חופשיים לעשות שינויים והתאמות של מזוננו בהתאם לצרכים משתנים – הנקודה הבעייתית בכל אופני האכילה שתוארו מקודם הינה בכך שאין בהם חופש אמיתי. בכולם אנו כבולים למשהו-הרגל, תשוקה, מוסכמה חברתית או רעיון אקדמי או אידיאולוגי.  באכילה חופשית אמיתית ובוגרת אנו לוקחים בחשבון את התמונה השלמה הכוללת את מצבינו הבריאותי, מטרותינו בחיים, האקלים והאזור בו אנו גרים וזאת בלי להתעלם מהמשיכה הטבעית שלנו למזונות מסוימים, והרקע החינוכי והאידיאולוגי שלנו. תזונה שכזו מהווה בחירה מחודשת מארוחה לארוחה בדרך חיים של התבוננות וחיפוש אחר הדברים אשר מיטיבים איתנו באמת.

לפי הרפואה הסינית הלשון- הרקמה הראשונה הבאה במגע עם מזון מיוחסת ללב-מכאן אנו למדים כי בחירותינו במזון חייבות להיות קשורות ללב- כלומר לצד הנפשי והמנטלי שלנו. עלינו להיות נוכחים בשלב הזה בו חומר זר משתנה והופך להיות חלק מגופינו.

ניכתב על ידי:
אייל שפרינגר.Dip.Ac.CH-מטפל ברפואה סינית עתיקה ובתזונה סינית מקרוביוטית, הרבליסט קליני, ממקימי TEF, מרכז קורס התמחות למטפלים בתזונה סינית-מקרוביוטית למטפלים, מרצה רב ניסיון במכללות לרפואה משלימה ובהרצאות לקהל הרחב.
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת