(בתמונה מהמרכז עם כיוון השעון:עוזרר,אגוז מלך,כריזנטמה, תמר סיני אדום)

צמחי מרפא ביומיום

   הם נמצאים בכל מקום. בכל מסעדה, בכל פינת רחוב, כמעט בכל מנה. כל אחד יודע לדקלם כמה שמות- פשוט כי הם נמצאים בתרבות שלו, על הצלחת שלו, כל יום. כאן, הם חלק מהחיים. הצמחים הסיניים של היומיום, בסין.

   החיים במולדת הרפואה הסינית מזמנים אין ספור מפגשים עם צמחים, שאינם מתרחשים בזירה הטיפולית. העובדה כי ניתן למצוא אותם גם במטבח הסיני, מזכירה שצמחים רבים אינם "צמחי מרפא" בלבד, אלא יכולים לשמש גם את הבריאים. כשהם מופיעים כחלק מהמזון ומשתתפים בבישול, הם יכולים לעזור באיזון יומיומי, עדין ומתון. לפניכם טעימה ראשונה מצמחים אלה, מהם נוכל להפיק תועלת, אם נדע לשלבם גם בחיי היומיום שלנו.

ג'ינג'ר טרי  (Zingiberis Rhizoma Recens)
   שורש הג'ינג'ר הטרי, Sheng Jiang בסינית, הוא חריף וחמים ומשמש לטיפול בהצטננות. ניתן להשתמש בו לבדו במצבים התחלתיים של התקררות, בדיוק כשמתחילים להופיע הסימנים הראשונים: ניתן לבשל פרוסות ג'ינג'ר טרי, להוסיף להן את החלק הלבן של הבצל הירוק Cong Bai (Allii Fistulosi Bulbus), המטפל אף הוא בהתקררות על פי הרפואה הסינית. את המרק שנוצר מהבישול יש לשתות, ולאחר מכן להתכסות היטב. ניתן להוסיף לבישול מעט סוכר חום.
   במטבחים הסיניים, הג'ינג'ר משמש לא רק כדי להוסיף טעם, אלא גם כדי לעזור לעיכול. הוא מרגיע את הקיבה, מטפל בבחילות, משפר את התיאבון, ויכול להפחית או למנוע רעילות של מאכלים אחרים. יש לשים לב שהג'ינג'ר ייטיב לטפל בעיקר בבחילות הנובעות מחולשה וקור, ועלול להחמיר בחילות הנובעות מחום. זאת משום שאחת מתכונותיו היא החמימות, וניתן להרגיש זאת בעת שמניחים חתיכת ג'ינג'ר על הלשון. חמימותו יכולה לאזן תכונה מקררת של מאכלים אחרים, וכך לעזור בעיכולם.
   הקליפה של הג'ינג'ר הטרי, Sheng Jiang Pi, היא דווקא קרירה. היא יכולה לווסת את מעברי המים בגוף, לשתן ולטפל בבצקות. היא עדינה יחסית, ולכן מתאימה במיוחד לטיפול בבצקות בנשים בהריון. ניתן להשתמש בחליטה שלה למטרה זו.

פרח הכריזנטמה  (Chrysanthemi Flos)
   פרח הכריזנטמה, Ju Hua בסינית, הוא מתוק, מר וקריר. הפרח הצהוב יכול לטפל במצבים של הצטננות עם חום, המלווה בכאבי ראש ועיניים אדומות. גם הפרח הלבן יכול לטפל במצבים אלה, ובנוסף, הוא גם יעיל מאוד בהרגעת הכבד ומיטיב עם העיניים- בין השאר במצבי טשטוש ראייה, יובש בעיניים או עייפות שלהן. שימוש יומיומי בחליטה שלו יכול להועיל במצבים אלה, ואף לטפל במצבים התחלתיים של דלקות עיניים. ניתן להשתמש בחליטה גם בצורה חיצונית (קומפרסים). הצמח נמצא בשימוש גם לטיפול ביתר לחץ דם.  

עלה מנטה (Menthae Haplocalycis Herba)
   עלה המנטה, Bo He, הוא חריף וקריר. הצמח קל משקל ולכן עולה ומטפל בחלקים העליונים של הגוף, ארומטי, ולכן פותח את פתחי החישה; צמח המנטה מצוין למצבים של הצטננות עם חום עם תופעות של כאב ראש, עיניים אדומות וכואבות, וכאב גרון. גם עלה המנטה, כמו פרח הכריזנטמה, מניע בעדינות את הכבד, ומיטיב עם העיניים. לכן, ניתן להשתמש בחליטה של שניהם יחד.

תמר סיני (Fructus Jujubae)
   התמר הסיני, Da Zao, הוא מתוק וחמים, תומך במערכת העיכול, ומחזק בעדינות. מטפל בחוסר תיאבון, יציאות רכות, וחולשה. התמר הסיני גם מרגיע נפש: יחד עם החיטה (Fu Xiao Mai) ו- הליקריץ (Gan Cao), שני צמחים יומיומיים אחרים, הוא מרכיב פורמולה שמטפלת בסינדרום המתבטא בדיכאון, עצב, ורצון לבכות . ניתן לשלב בתזונה 3-10 'תמרים' מיובשים כאלה בכל יום. ניתן להוסיפם, למשל, לדייסה, או להכין מהם תה ולאכול אותם אחר כך.

פקעת השושן (Lilii Bulbus)
   Bai He, הפקעת של השושן, מתוקה בטעמה ומעט קרה. היא שכיחה בשימוש להרגעת הנפש ומשולבת פעמים רבות בטיפול באינסומניה (נדודי שינה) ודיכאון. פקעת השושן הטריה מופיעה במאכלים סיניים רבים, ומומלצת רבות על ידי רופאים בסין כתוספת בבישול מרק או כירק מבושל, לשיפור השינה.

דמעות איוב (Coicis Semen)
   דמעות איוב הניקראות לפעמים גריסי פנינה סיניים, Yi Yi Ren, יעילות לעידוד שיתון, סילוק מוגלה (טיפול באבצסים) והרגעת הגידים; הצמח יעיל לטיפול בלחות במפרקים- מצב המתבטא על-פי הרפואה הסינית בנוקשות והגבלה בתנועתיות. הצמח יעיל גם בחיזוק מערכת העיכול. לדמעות איוב השפעה אנטי-סרטנית. מכיוון שהצמח מעט קר, הוא משמש לסילוק לחות חמה. ניתן להוסיף את הזרעים למרק, לחמין, ולתבשילים נוספים.

מאש (Phaseoli Radiati Semen)
   הקטנית מאש, Lu Dou, היא קרירה ומתוקה, מטפלת בצמא, חוסר שקט וחום הנגרמים מגורם פתוגני (מחולל מחלה) הקרוי ברפואה הסינית "חום-קיץ". המאש משמשת בסין בבישול ואף להכנת קינוחים וגלידות.  צמח נוסף שמטהר חום-קיץ הוא האבטיח, Xi Gua. את תכונותיו אנו מכירים גם מבלי לדעת רפואה סינית: הוא קר ומתוק, יוצר נוזלים, מרווה צמא ומשתן.

גוג'י, אטד פראי, (Wolfberry,Lycii Fructus)
   נקרא בסינית Gou Qi Zi. מתוק, מטפל בחוסר דם ובחולשת כבד וכליות המתבטאים בחולשה וכאב בגב התחתון, ברגליים ובברכיים, בסחרחורות ובטיניטוס (צלצולים באוזניים). על פי מחקרים מודרניים, הפרי מסייע להפחתת  רמות הסוכר בדם. הסינים משתמשים בצמח להזנת העיניים ולטיפול בטשטוש ראייה ובירידה בחדות הראיה. Zeaxanthin, אחד הפיגמנטים אשר הפרי עשיר בהם, מצטבר בין השאר במרכז הרשתית (Macula), ועוזר למנוע ניוון רשתית (macular degeneration). לשמירה על בריאות העיניים, חליטה של 15 גרם ליום יכולה לספק את הכמות הנאותה של הפיגמנט. לטיפול בהיחלשות הראייה, תתאים חליטה של 20 גרם ליום.

שומשום שחור (Sesami Semen Nigrum)
   זרעי השומשום השחור נקראים בסינית Hei Zhi Ma. בגלל תכולת השמן הגבוהה בהם, הם טובים למצבים של עצירות על רקע יובש וחוסר דם. ניתן להוסיף בכל יום כף למזון. זרעי שומשום שחור משמשים גם כתזונה וטיפול במצבי סחרחורת, טשטוש ראייה והאפרה מוקדמת של השיער כתוצאה מחולשת הכבד והכליות.

חיטה,  (Triciti Fructus Levis)
   Fu Xiao Mai הם זרעי החיטה שנבחרים בתהליך מיוחד: החיטה, Xiao Mai, מונחת במיכל עם מים. זרעי החיטה היבשים והמצומקים, או אלה שעדיין נמצאים בקליפתם, צפים על פני המים. הם הנקראים Fu Xiao Mai. התרגום המילולי של השם מסינית הוא "חיטה צפה". זרעי חיטה אלה נמצאים בשימוש רב לטיפול בהזעה. הזיעה ברפואה הסינית היא הנוזל של הלב; הצמח נכנס אל תעלת הלב, ומפסיק את ההזעה. הוא יכול לטפל בהזעה מסוגים שונים- הזעות ספונטניות או הזעות לילה- בהתאם לשילובים עם צמחים נוספים. הזרעים אשר לא צפים על פני המים, Xiao Mai, ניתנים לשימוש גם הם כצמח מרפא. הם מזינים את הלב ומרגיעים חוסר שקט. נבט החיטה, Mai Miao, הוא חריף וקר, מטהר חום ועצבנות ומפחית צהבת.

עוזרר,  (Crataegi Fructus)
   העוזרר הסיני, Shan Zha, הוא חמוץ, מתוק, ומעט חמים. מהפרי הטרי מכינים בסין סוכריות, ריבות, משקאות וממתקים שונים. עוזר לעיכול מזון שומני או חלבוני (בשר או חלב), ומפסיק שלשול. בעת האחרונה התגלה כי הצמח יכול להוריד את רמות הכולסטרול בדם, לחזק את תפקוד הלב (גם במצבי אי ספיקת לב), להרחיב כלי דם ולהפחית את לחץ הדם. לכן, הוא משמש לטיפול ומניעה של הסתיידות עורקים. הפרי יכול לעזור לטיפול בכאבים שונים- כאב בטן תחתונה אחרי לידה וגם אנגינה פקטוריס (תעוקת חזה).

הל (Amomi Fructus)
   Sha Ren מוכר לנו כתבלין- הל: ארומטי, חריף וחמים. הוא מניע ותומך בפעילות מערכת העיכול. מטפל במלאות ונפיחות בבטן, הקאות, שלשולים, כאבי בטן ובעיות עיכול. בנוסף, הוא יכול גם לטפל בהקאות ובחילות הריון ומועקה בחזה. על פי מחקרים מודרניים, הצמח מעודד הפרשה של מיצי קיבה, ומסלק הצטברות גזים במערכת העיכול.

אגוז מלך (Juglandis Semen)
   אגוז המלך, Hu Tao Ren, מתוק וחמים, מחזק את הכליות, מטפל בעצירות, ועוזר לטיפול בכאבי גב תחתון וברכיים, בשיעול וצפצופי נשימה. אגוז המלך מזכיר בצורתו את צורת המוח, ולכן משמש גם לשיפור הזיכרון.

זרעי שומר (Foeniculi Fructus)
   זרעי שומר- Xiao Hui Xiang. חריפים וחמימים, מפזרים קור, מחממים, מעודדים תנועה, ומרגיעים את הקיבה. הם יכולים לסלק גזים, לטפל בנפיחות בבטן, ולעזור לפתור כאבי בטן, גם בכאבי מחזור הנובעים מקור. לטיפול במצבים אלה, ניתן לשתות חליטת זרעים. ניתן להשתמש בזרעי השומר גם חיצונית: לערבב 2-3 כפות של זרעי שומר עם כמות דומה של מלח, לעטוף בבד, לחמם (במיקרוגל) ולהניח על המקום הכואב. השומר מתאים לטיפול בכאבי בטן בתינוקות וגם לדיסמנוראה (כאבי מחזור), כאשר האבחנה היא אבחנה של קור. Da Hui Xiang , כוכב האניס, גם הוא חמים וחריף, ודומה בתפקודיו לזרעי השומר.

Pang Da Hai, (Sterculiae Lychnophorae Semen) 
   הצמח בצורתו המיובשת דומה בגודלו לזית קטן, אך כאשר חולטים אותו במים רותחים הוא מתנפח מאוד, פי כמה מגודלו המקורי. כניראה שמשמעות שמו של הצמח:"ים גדול ושמן" קשורה בתכונה זו. שתיית החליטה של הזרע יעילה במיוחד להקלת כאבי גרון, צרידות ואיבוד קול. ניתן לשלב עימו בחליטה צמחים סיניים נוספים בשם Mu Hu Die (אוOroxyli Semen), Mai Men Dong (Ophiopogonis Radix), Jie Geng (Platycodi Radix) ו-Gan Cao (Glycyrrhizae Radix), לטיפול במצבים אלה.

לסיכום
   ניתן ללמוד שיעורים רבים על הצמחים הסיניים ועל השימוש בהם מעצם השהות במולדתם, סין. כאשר רואים את הצמחים בכל מקום, על כל שולחן ובכל סופר-מרקט קטן, מבינים שרפואת הצמחים הסינית לא יועדה לחולים בלבד. ישנם צמחים רבים אשר יכולים לתמוך ולעזור לא רק במצבי חולי מסובכים, אלא גם במצבים היומיומיים הפשוטים. עלינו לזכור כי צמחים רבים הם בעצם מזון, והם יכולים להצטרף בשמחה אל שולחננו או אל כוס התה שלנו, ולשרת אותנו משם. הצמחים הללו, שהזכרנו רק מקצתם, יכולים לעזור באיזון יומיומי שיכול להוות רפואה מונעת, אם נשכיל לשלבם במינון הנכון ובזמן המתאים.

לעיון נוסף:

•    Dharmananda S (August 2007) ITM Online, http://www.itmonline.org/arts/lycium.htm

המאמר פורסם לראשונה במסגרת עיתון "אורז" לרפואה סינית מבית קמפוס ברושים.

פנינה דרויאן  Dipl.Ac, היא מטפלת ברפואה סינית- צמחי מרפא סיניים ודיקור, מתמחה בקרדיולוגיה על פי הרפואה הסינית. בוגרת קמפוס ברושים באוניברסיטת ת"א. עברה התמחות קלינית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה במרפאות החוץ של ה-CACMS ובבית החולים  Guang An Men בבייג'ינג, סין.

לתגובות: כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

למאמרים ומידע נוסף באתר:

צמחי מרפא במטבח

הקונג'י כארוחת בוקר וכמדיום טיפול אידאלי